מחקר חדש בדק את התוצאים הקליניים במטופלים שקיבלו התערבות מוקדמת (פחות מ-24 שעות) בנוגדי קרישה, בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול סטדנרטי (מתן נוגדי קרישה אחרי יותר מ-24 שעות).

712 מטופלים שסבלו משבץ איסכמי ועברו רה-קלנזיציה אנדווסקולרית או IV בין יולי 2007 למארס 2015 נבחרו מרישומים קליניים פרוספקטיביים. נוגדי קרישה ניתנו על סמך החלטה קלינית אינדיבידואלית. במחקר נאסף בצורה סיסטמתית מידע על זמן המתן המדויק של נוגדי הקרישה ממסד הנתונים, על בסיס הברקוד האלקטרוני של התרופה.

מקרי הרה-קנליזציה שנכללו במחקר כללו 34% (243 מטופלים) שקיבלו טיפול IVי, 32% (229 מטופלים) שקיבלו טיפול אנדווסקולרי ו-34% (240 מטופלים) שקיבלו טיפול משולב. הוחל טיפול בנוגדי קרישה תוך 24 שעות ב-64% (456 מטופלים) מהמטופלים.

מתן מוקדם של נוגדי קרישה נמצא קשור עם סיכון מופחת לדימום (Adjusted odds ratioי0.56; 95%CIי0.35-0.89), אבל לא היה קשור עם דימום סימפטומטי (0.85; 0.35-2.10) או ציון ב-modified Rankin Scale של 0-1 שלושה חודשים לאחר השבץ (1.09; 0.75-1.59).

מתן מוקדם מאוד (<12 שעות) לא הגביר את הסיכון לטרנספורמציה המורגית (0.26; 0.12-0.52). ההשפעה של מתן מוקדם של נוגדי קרישה על תוצאים קליניים לא השתנתה משמעותית על בסיס טיפול הרה-קנליזציה שניתן.

מסקנת החוקרים היתה, כי באנליזה רטרוספקטיבית זו של רישומים פרוספקטיביים, מתן מוקדם של נוגדי קרישה (תוך 24 שעות) לא הגביר דימומים לאחר טיפול רה-קנליזציה. טיפול מוקדם בנוגדי קרישה עשוי להיות בעל יתרונות בתת קבוצה של מטופלים הסובלים משבץ, למרות ההנחיות הקיימות.

מקור:
Stroke outcomes with use of antithrombotics within 24 hours after recanalization treatment; Han-Gil Jeong, Beom Joon Kim, Mi Hwa Yang, Moon-Ku Han, Hee-Joon Bae, and Seung-Hoon Lee
Neurology; published ahead of print August 12, 2016