ניתוח מעקף לב-ריאה (Cardiopulmonary bypass) גורם להפעלה של מערכת הקרישה והתהוותה של קואגולופתיה, למרות מתן הפרין. ההשפעה נוגדת-הדלקת של סטרואידים הינה ידועה אך השפעתם על מערכות קרישה אינה ברורה.

מטרתה של עבודה זה הייתה לבחון את ההשפעה של מתיל-פרדניזולון על תפקודי קרישה על ידי הערכת יצירת טרומבין, פיברינוליזה והפעלת טסיות בחולים בסיכון גבוה העוברים ניתוח לב עם מעקף לב-ריאה.

מחקר ה-SIRS הינו מחקר כפול סמיות, אקראי עם קבוצת ביקורת, שנערך ב-7,507 חולים ברחבי העולם. החולים חולקו בצורה אקראית לקבל מתיל-פרדניזולון ורידי במינון 250 מ"ג בעת אינדוקציית ההרדמה ו-250 מ"ג נוספים בעת ביצוע המעקף (3,755 משתתפים) או טיפול אינבו (3,752 משתתפים).

מחקר-משנה זה בוצע לאיסוף דגימות דם במהלך הניתוח על מנת למדוד את מקטע פרוטרומבין 1.2 (PF 1+2, יצירת טרומבין), קומפלקס פלסמין-אנטיפלסמין (PAP, פיברינוליזה), פקטור טסיות 4 (PF-4, הפעלת טסיות) ופיברינוגן.

81 משתתפים נכללו בעבודה זה (44 בקבוצת ההתערבות, 37 בקבוצת האינבו). לא נצפה הבדל בתוצאים הקליניים בין שתי הקבוצות, ובכלל זה דימום במהלך הניתוח והצורך במתן מוצרי דם. כל החולים הראו שינויים במדדי הפלזמה עם ערכים גבוהים מערכי הבסיס בשתי הקבוצות. עליית ערכים זאת הייתה קטנה יותר בקבוצת ההתערבות עבור PF-1.2י(p=0.040) ו-PAPי(p=0.042) במדידה הראשונה שבוצעה במהלך הניתוח. לא נצפה הבדל בין הקבוצות עבור PF4.

מסקנת החוקרים היא, כי טיפול עם מתיל-פרדניזולון מחליש את ההפעלה של מערכת הקרישה בחולים בסיכון גבוה העוברים ניתוח מעקף לב-ריאה. ירידה בייצור טרומבין והפעלת פיברינוליזה יכולים להוביל לאובדן דם מופחת לאחר הניתוח.

מקור:
Paparella, D. et al. (2017) Seminars in Thoracic and Cardiovascular surgery. In Press.