• יו"ר: פרופ' גליה ספקטר
  • מזכירה: ד"ר ענת רבינוביץ
  • גזבר: ד"ר אורלי אבנרי
  • חבר ועד: ד"ר אהרון לובצקי
  • חבר ועד: ד"ר אבי לידר
  • חברת וועד נציגת המעבדות: ד"ר ענת קרן
DVT

טיפול בנוגדי קרישה לאחר Venous Thromboembolism: אין טעם בטיפול במשך יותר משלושה חודשים

המחקר ניסה להגדיר את משך הטיפול האופטימלי בנוגדי קרישה לאחר אירוע של Venous Thromboembolism, ולאפיין תת קבוצות בעלות סיכון מוגבר או מופחת לאירוע חוזר

14.08.2011, 22:11

   Venous Thromboembolism  - VT כולל אירועי Deep Vein Thrombosis-DVT וכן אירועי PE-Pulmonary Embolism. הטיפול לאחר אירוע VT כולל לרב טיפול נוגד קרישה בהפרין, ולאחריו מעבר לטיפול באנטגוניסט של ויטמין K למשך מספר חודשים. משך הטיפול נקבע לפי הערכת הסיכון לאירוע חוזר ולפי החלטת המטופל. מספר מחקרים ניסו להעריך את יעילותו של משך הטיפול הדרוש, והעלו מספר מסקנות: ראשית, טיפול במשך פחות משלושה חודשים כרוך בעליה בסיכון לאירוע חוזר. שנית, INR של 2.5 הינו מספר לצורך מניעת אירועים חוזרים ושלישית, הסיכון לחזרה עולה לאחר הפסקת הטיפול נוגד הקרישה. אולם מחקרים אלו לא הצליחו לענות על השאלה האם משך טיפול ארוך משלושה חודשים מוריד את הסיכון לאירוע חוזר, כיוון שכל מחקר השווה בין שתי תקופות טיפול אפשריות בלבד (3 או 6 חודשי טיפול לעומת פרק זמן קצר יותר). כמו כן מספר המשתתפים בכל מחקר לא הספיק על מנת להגדיר תת קבוצות בעלות סיכון שונה לאירוע חוזר. עורכיהם של שבעה מחקרים קיבצו את נתוני המחקרים, על מנת לנסות לענות על שאלות אלו.

נאספו נתונים אודות 2,925 משתתפים לאחר אירוע של VT, שלא סבלו ממחלת הסרטן, כאשר 52% מהם גברים וגילם הממוצע 60.5 שנים. המעקב אחר המשתתפים נמשך עד להופעת אירוע VT חוזר, או במשך שנתיים מהפסקת הטיפול נוגד הקרישה לאחר האירוע הראשון. השכיחות הכללית של אירועי VT חוזרים בתקופת המעקב היתה 7.8 אירועים ל-100 שנות אדם, אולם השכיחות היתה גבוהה בהרבה במשך 6 החודשים הראשונים לאחר הפסקת הטיפול נוגד הקרישה (12.2 מקרים ל-100 שנות אדם) מאשר במהלך החודשים הבאים (5.5 שנות אדם).

כפי שהעלו נתוני המחקרים הבודדים, הסיכון לאירוע חוזר של VT היה גבוה יותר כאשר משך הטיפול נוגד הקרישה היה 1 או 1.5 חודשים (hazard ratio 1.52, 95% CI 1.14-2.02 בהשוואה בין תקופה זו לתקופות ארוכות יותר של טיפול), אולם עליה זו בסיכון כאשר משך הטיפול היה קצר יותר היתה מוגבלת לששת החודשים הראשונים לאחר הפסקת הטיפול (hazard ratio 2.12, 95% CI 1.43-3.15) ונעלמה לאחר מכן (בחודשים 7-24 למעקב hazard ratio 1.05, 95% CI 0.69-1.59).

תוצאה חשובה ביותר במחקר זה הינה היעדר ירידה בסיכון לאירוע VT חוזר כאשר משך הטיפול נוגד הקרישה היה מעל 3 חודשים – בהשוואת משך טיפול זה למשכי טיפול ארוכים יותר (6-24 חודשים) נמצא hazard ratio 1.19, 95% CI 0.86-1.65. לא היה הבדל מבחינה זו בין משתתפים שנמצאו בעלי גורם סיכון הפיך לאירוע VT בעת האירוע הראשוני (כגון ניתוח, אשפוז, הגבלה בתנועת הרגל וכדומה – חולים במחלת הסרטן לא נכללו במחקר זה).

כצפוי, הסיכון לאירוע חוזר היה גבוה יותר במשתתפים שסבלו מ-proximal DVT או PE מאשר במשתתפים שסבלו מ-isolated DVT, וללא הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות הנ"ל. הסיכון לאירוע חוזר במשתתפים בהם לא נמצא גורם סיכון הפיך היה גבוה פי 2 מאשר באלו שאצלם נמצא גורם כזה. במשתתפים ללא גורם סיכון הפיך נמצאה נטיה לשכיחות נמוכה יותר של אירועים חוזרים כאשר הטיפול בנוגדי קרישה נמשך מעל שישה חודשים לעומת 3 חודשים ומטה.

במקרי isolated DVT עם גורמי סיכון הפיכים הסיכון לאירוע חוזר היה נמוך במיוחד (2.0 אירועים חוזרים ל-100 שנות אדם), ועבור תת קבוצה זו בלבד לא נמצאה עליה בסיכון לאירוע חוזר כאשר משך הטיפול נוגד הקרישה היה 1 או 1.5 חודשים בהשוואה ל-3 חודשים ומעלה (hazard ratio 0.36, 95% CI 0.09-1.54, P-0.17) אולם כיוון שמשתתפים מעטים השתייכו לקבוצה זו משמעותה הסטטיסטית של תוצאה זו היא נמוכה.

לסיכום, החוקרים טוענים כי במטופלים לאחר אירוע VT ללא אינדיקציה לטיפול נוגד קרישה למשך כל חייהם, יש להפסיק את הטיפול לאחר שלושה חודשים. היוצאים מכלל זה הינם מטופלים שסבלו מ- isolated DVT עם גורמי סיכון הפיכים, בהם ייתכן וניתן להסתפק בטיפול קצר יותר. כמו כן כיוון שבמטופלים ללא גורמי סיכון הפיכים נמצא שיעור חזרה גבוה גם במשך טיפול ארוך, חלק מהמחקרים הסיקו כי עליהם להמשיך בטיפול נוגד קרישה במהלך חייהם.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

 למאמר ב - BMJ

נושאים קשורים:  DVT,  PE,  Venous Thromboembolism,  VT,  מחקרים
תגובות
צבי
24.08.2011, 20:26

הערה "טכנית"..
נהוג להשתמש בקיצור VTE לתרומבואמבוליזם ורידי ולא ב- VT (טכיקרדיה חדרית ?)