דעות

סל הבריאות: משימה בלתי אפשרית

בידי חברי ועדת הסל לתקן, ולו במעט, את הנזק שגרמה ועדת טרכנטנברג למערכת הבריאות הציבורית בישראל ולדרוש מהממשלה את הכפלת הסכום שמיועד להוספת טכנולוגיות ותרופות חדשות לסל

13.11.2011, 16:25

ועדת סל הבריאות, שחבריה מונו זה עתה, עומדת לפני משימה בלתי אפשרית. עליה לקנות לאזרחי ישראל בריאות בשווי של מיליארדי שקלים, באמצעות המחאה צנועה, 300 מיליון שקל שוויה, שקיבלו מהממשלה. חברי הוועדה, שכולם נרתמו למשימה בהתנדבות ומתוך שליחות, חייבים להחזיר את המנדט שקיבלו. עליהם לומר בקול ברור, כי את המשימה הזאת אי אפשר לבצע.

מדי שנה מתריעים ארגוני החולים, ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות, על תקצוב חסר להוספת טכנולוגיות ותרופות חדשות לסל שירותי הבריאות. התוצאה הבלתי נמנעת של תקצוב החסר בעשור האחרון היא, שהשנה מועמדות להיכנס לסל תרופות וטכנולוגיות חדשות במספר חסר תקדים, הגבוה אי פעם. ב-2010 הונחו על שולחנה של ועדת הסל כ-520 תרופות ועוד כ-80 טכנולוגיות חדשות, בעלות מוערכת של 3 מיליארד שקל. בשנים קודמות היו מועמדות להיכנס לסל כ-450 תרופות מדי שנה. עשרות בודדות מהן נכללו בו וכך הצטברו השנה תרופות חדשות רבות שעדיין אינן בסל. מגמה זו תמשיך ותתרחב אם יימשך תקצוב החסר.

מאחורי המספרים עומדים אנשים. מאחורי המלים המצוחצחות עומדות תרופות, שבמשך שנים של פיתוח, כולל מחקרים קליניים, הוכח שהן משפרות איכות חיים, משככות כאבים, מרפאות מחלות שבעבר נותרו ללא מרפא, מונעות מחלות ואף מאריכות חיים. אי הכללתן של תרופות אלו בסל שירותי הבריאות, משמעותה ביטול עקרון השוויון, שעליו מושתת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ב-6 באוגוסט 2007 הודיע משרד האוצר על הסכם שהושג, שלפיו יינתן תקציב של 1.05 מיליארד שקל לסל הבריאות למשך שלוש שנים, כ-350 מליון שקל לשנה. משרד הבריאות ביטל את פוליסות הביטוחים המשלימים בקופות החולים, שהציעו תרופות מצילות חיים ומאריכות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות. לפי משרד האוצר ומשרד הבריאות, הסיבה לצעד זה היתה שתרופות מאריכות חיים ומצילות חיים חייבות להיכלל בסל הבסיסי, ולא בביטוחים המשלימים שרק חלק מאזרחי ישראל מחזיקים בהם. "עקרון השוויון נשמר", אמר שר הבריאות אז.

אבל המציאות, שהיתה ידועה לכל העוסקים בתחום כבר אז, היא שהתרופות החשובות הללו לא יהיו זמינות במסגרת הסל המשלים וגם לא במסגרת הסל הבסיסי. עקרון השוויון אכן נשמר במידה רבה: התרופות אינן זמינות למרבית אזרחי ישראל.

ההתעלמות המצערת של ועדת טרכנטנברג מחוליי מערכת הבריאות, ובכלל זה מהירידה השיטתית בנגישות הציבור לתרופות ולטכנולוגיות חדשות, נובעת אולי מהעובדה שאת המחאה הציבורית בקיץ האחרון הובילו צעירים בריאים. סיבה אחרת עשויה להיות שבוועדה לא היו חברים בעלי רקע והיכרות עם מערכת הבריאות. הסיבה השלישית היא, שהחולים עייפו מלצעוק והם פונים לעמותות השונות המנסות למלא את החלל שנפער בנגישות לבריאות בישראל.

בזמן שכולם מדברים על צדק, נשחקת הנגישות לבריאות, מתמסמסת השאיפה לשוויוניות ברפואה, חל פיחות עקבי במעמדו של סל התרופות כגורם מפתח ברווחת אזרחי ישראל ותקציבי הבריאות יורדים לרמות לא סבירות.

בידי חברי ועדת הסל לתקן, ולו במעט, את הנזק שגרמה ועדת טרכנטנברג למערכת הבריאות הציבורית בישראל ולדרוש מהממשלה את הכפלת הסכום שמיועד להוספת טכנולוגיות ותרופות חדשות לסל. עליהם להצטרף לתומכים בחקיקה שתבטיח הגדלה שנתית של סל הבריאות ב-2%, לצורך הכללת תרופות חדשות.

נושאים קשורים:  דעות,  מערכת הבריאות הציבורית,  סל הבריאות,  חברות תרופות
תגובות