• יו"ר: פרופ' גליה ספקטר
  • מזכירה: ד"ר ענת רבינוביץ
  • גזבר: ד"ר אורלי אבנרי
  • חבר ועד: ד"ר אהרון לובצקי
  • חבר ועד: ד"ר אבי לידר
  • חברת וועד נציגת המעבדות: ד"ר ענת קרן
נוגדי קרישה

שימוש בטיקגרלור מעבר לשנה בחולים שעברו MI

בניסוי קליני מבוקר פלסבו וכפול-סמיות נמצא, כי בחולים אשר חוו אוטם שריר הלב לפני למעלה משנה, נטילת טיקגרלור 60 מ"ג או 90 מ"ג פעמיים ביום בנוסף לאספירין הורידה באופן מובהק סטטיסטית את הסיכון המשולב לאוטם חוזר של שריר הלב, מוות קרדיווואסקולרי או שבץ מוחי

22.06.2015, 08:21
בדיקת מצב הלב (צילום: אילוסטרציה)

היתרונות הגלומים בנטילת טיפול בשילוב של שני נוגדי טסיות לטווח הארוך, מעבר לשנה לאחר אוטם שריר הלב (Myocardial infarctionי [MI]), טרם הוכחו.

מחקר ה-PEGASUS-TIMI 54 אשר פורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, בדק את השפעת התוספת של טיקגרלורבמינונים של 60 מ"ג ו90 מ"ג לטיפול השגרתי באספירין על מניעת ארועים חוזרים של אוטם שריר הלב, מוות קרדיווואסקולרי או שבץ מוחי.

במחקר השתתפו 21,162 חולים אשר עברו אוטם של שריר הלב בין שנה לשלוש שנים לפני תחילת המחקר. המחקר כלל שלוש זרועות: פלסבו, 60 מ"ג טיקגרלור ו-90 מ"ג טיקגרלור פעמיים ביום ביחס של 1:1:1. כל החולים קיבלו אספירין במינון נמוך. חציון תקופת המעקב היה 33 חודשים. התוצא הראשי היה משלב של אוטם חוזר של שריר הלב, מוות קרדיווואסקולרי או שבץ מוחי.

תוצאת הבטיחות הראשית הייתה שיעור הדימומים המאג'ורים על פי הגדרת Thrombolysis in Myocardial Infarctionי (TIMI).

לאחר 3 שנים, בחישוב במודל קפלן מאייר (Kaplan-Meier rate), שיעורי תוצא היעילות הראשי בקבוצת הביקורת היו 9.04% לעומת 7.77% בקבוצה שקיבלה 60 מ"ג טיקגרלור, ו-7.85% בקבוצה שקיבלה 90 מ"ג טיקגרלור.

יחס הסיכונים ל- 90 מ"ג מול פלסבו היה 0.85 (רווח בר סמך של 95% בין 0.75 ל-0.96, P=0.008), יחס סיכונים עבור 60 מ"ג מול פלסבו 0.84 (רווח סמך בין 0.74 ל-0.95, P=0.004).

שיעורי הדימומים המאג'ורים לפי סטנדרט TIMI היו גבוהים יותר בקבוצות הטיפול (2.60% בקבוצת 90 מ"ג ו-2.30% בקבוצת 60 מ"ג) לעומת קבוצת הפלסבו (1.06%)י (P<0.001 עבור כל אחד מהמינונים לעומת פלסבו). שיעורי הדימומים התוך-גולגלתיים או הדימומים הקטלניים היו 0.63%, 0.71% ו-0.60% בכל אחת מהקבוצות, בהתאמה.

לאור הממצאים קובעים החוקרים, כי בקרב חולים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב לפני שנה או יותר, טיפול בטיקגרלור מקטין באופן משמעותי את הסיכון המשולב לאוטם חוזר, שבץ מוחי או מוות קרדיווואסקולארי. עם זאת, מסייגים החוקרים כי הטיפול מעלה את הסיכון לדימומים מאג'ורים.

מקור:

http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1500857

נושאים קשורים:  נוגדי קרישה,  אוטם שריר הלב,  שבץ מוחי,  אירועי לב,  טיקגרלור,  אספירין,  בעיות קרדיווסקולריות,  מחקרים