נוגדי קרישה אוראליים ישירים (Direct oral anticoagulants - DOACs) ניתנים במנות קבועות ללא צורך לרוב בהתאמת המינון לאחר מעקב מעבדתי. בעבר, כבר הוכחה שונות רבה ברמות התרופה בדם בבדיקת כל משפחת תרופות ה-DOACs.

על מנת להעריך את הקשר האפשרי בין רמות DOAC ואירועים טרומבואמבוליים, 565 חולים עוקבים עם פרפור עליות גויסו למחקר זה כחלק ממרשם START Laboratory Registry.

בדיקות ספציפיות ל-DOAC (זמן טרומבין מדולל או פקטור 2 לא מופעל מכויל עבור דביגרטן; אי הפעלה של פקטור 10 מכויל עבור ריברקסובן או אפיקסבן) בוצעו בזמן השפל (C-trough) באופן מקומי במצב הקבוע תוך 15-25 ימים לאחר תחילת הטפול.

עבור כל DOAC, אינטרוולי ערכי רמות השפל, מגבול הגילוי עד לרמה הגבוה ביותר, חולקו ל-4 קבוצות והתוצאות קושרו לקבוצות אלה; הערכים החציוניים עבור התוצאות חושבו גם הם.

במסגרת המחקר נרשמו אירועים טרומבואמבוליים שהתרחשו במהלך שנת מעקב אחת.

שכיחות אירועים טרומבואמבוליים בקרב חולים עם רמות שפל של DOAC בקבוצת הערכים הנמוכה ביותר עמדה על 2.4% ובשאר הקבוצות עמדה על 0%. לחולים עם סיבוכים קרישתיים היה גם ציון CHA2DS2-VASc גבוה יותר לעומת שאר אוכלוסיית המטופלים: 5.3 (רווח בר-סמך 95% 6.3-4.3 לעומת 3 (רווח בר-סמך 95%, 3.1-2.9).

החוקרים מחדדים שבמחקר עוקבה זה, סיבוכים קרישתיים התרחשו רק בחולי AF שטופלו ב-DOAC שלהם ערכי C-trough נמוכים מאוד, עם ציון CHA2DS2-VASc גבוה יחסית. החוקרים ממליצים לבצע מחקרים גדולים יותר על מנת לאשש את תצפיותיהם במחקר זה.

מקור: 

Testa, S. et al. Journal of thrombosis and haemostasis. 16 (5)