הסיכון היחסי של דימום תוך-גולגולתי בתוך משפחת נוגדי הקרישה הפומיים הישירים (DOAC) (Dabigatran, rivaroxaban, apixaban, edoxaban) נותר לא ברור. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את הסיכון היחסי לדימום תוך-גולגולתי בין תרופות אלה.

החוקרים בחרו 17 מחקרים מבוקרים אקראיים באמצעות MEDLINE, יEMBASE ו-CENTRAL. המאגרים נסקרו מהקמתם ועד דצמבר 2017. הנתונים דווחו כיחס סיכויים עם רווח בר-סמך 95% עבור ניתוח בייסני וכיחס סיכויים עם רווח בר-סמך 95% עבור מטה-אנליזה מסורתית.

בניתוח בייסיאני של 116,618 מטופלים מ-17 מחקרים מבוקרים אקראיים (apixaban= 19,495 מטופלים, rivaroxaban= 14,157 מטופלים, dabigatran= 16,074 מטופלים, edoxaban= 11,652 מטופלים והשוואה=  55,315 מטופלים), כל ה-DOAC היו בטוחים יותר מוורפרין עבור הסיכון לדימום תוך-גולגולתי.

Dabigatran 110 מ"ג דורגה כתרופה הבטוחה ביותר והפחיתה את הסיכון לדימום תוך-גולגולתי ב-56% לעומת rivaroxaban (יחס סיכויים 0.44; רווח בר-סמך 95%, 0.82-0.22). מטה האנליזה מזווגת אימתה ממצאים אלה והראתה ש-DOAC בטוחים יותר מוורפרין (יחס סיכויים 0.46; רווח בר-סמך 95% 0.59-0.35). ניתוח של תתי קבוצות הדגים שהתועלת נמצאה במטופלים עם פרפור עליות לא וולוולרי (יחס סיכויים, 0.51; רווח בר-סמך 95%, 0.68-0.38) או פקקת ורידים תסחיפית (יחס סיכויים 0.32; 0.58-0.18).

 

על בסיס ממצאים אלה הסיקו החוקרים ש-Dabigatranי110 מ"ג יכולה להיות הבחירה הבטוחה ביותר מבין כל נוגדי הקרישה בכל הנוגע לסיכון לדימום תוך-גולגולתי. הן dabigatranי110 מ"ג והן 150 מ"ג היו בטוחות יותר מ-rivaroxaban.

מקור: 

Wolfe, Z. et al. Journal of Thrombosis and Haemostasis 16 (7)