• יו"ר: פרופ' מ. יונה נדיר
  • מזכירה: ד"ר איילה גורליק
  • גזבר: ד"ר נג'יב דלי
  • חברת ועד: ד"ר ענת קרן
  • חברת ועד: ד"ר סיגל נקב
מחקרים

מה מעלה את הסיכון להופעה של אפילפסיה מאוחרת?

החוקרים ביצעו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שמטרתו הייתה למצוא גורמי סיכון וגורמים מגנים הקשורים להתפתחות של אפילפסיה בגילאים מאוחרים

22.11.2018, 13:40

ההיארעות של אפילפסיה בגילאים מבוגרים היא הגבוהה ביותר בהשוואה לתקופות אחרות במהלך החיים. ידוע כי קיים קשר בין שבץ, דמנציה ויתר לחץ דם לבין הופעה מאוחרת של אפילפסיה. עם זאת, כיום אין מספיק מידע בנוגע לתפקיד של גורמים אחרים הקשורים בכלי דם ובאורח חיים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון הקשורים בכלי דם ובאורח החיים, בגילאי אמצע החיים וקשורים להתחלה מאוחרת של אפילפסיה.

מחקר ה-ARICי(Atherosclerosis Risk in Communities) הוא מחקר עוקבה פרוספקטיבי בו בוצע מעקב אחר 15,792 מטופלים בין השנים 1987-1989. המעקב כלל ביקורים אישיים, שיחות טלפון ומעקב אחר אשפוזים (10,974 משתתפים זומנו ללא סיום השתתפות). המחקר בוצע במספר מרכזים רפואיים וכלל משתתפים מארבע מדינות שונות בארה"ב.

המחקר הנוכחי כלל 10,420 משתתפים שחורים או לבנים מתוך מחקר ה-ARIC עם כיסוי רפואי של שירותי מדיקייר למשך לפחות שנתיים וללא מידע בסיסי חסר. המידע נותח בין אפריל 2017 למאי 2018.

החוקרים השתמשו במדידות מנקודת הבסיס של נתונים דמוגרפיים, מצב כלי דם, אורח חיים ושל גורמי סיכון אפשריים נוספים לאפילפסיה (גילאי 45-64 שנים) וביצעו מודלי הישרדות רב משתניים כולל מודלים דמוגרפים, גורמי סיכון למחלות כלי דם וגורמי סיכון הקשורים לאורח החיים.

התוצא המרכזי שנבדק במחקר היה הזמן עד להתפתחות של אפילפסיה מאוחרת (2 קודים ומעלה לפי ה-International Classification of Diseases, Ninth Revision לאפילפסיה ופרכוסים שהחלו בגילאי 60 ומעלה מכל סיבה [באשפוז או מטופלים מחוץ לאשפוז עם ביטוח מדיקייר במהלך שנת 2013]), כאשר הקוד הראשון של אפילפסיה תועד לאחר לפחות שנתיים ללא תיעוד קוד של אפילפסיה.

במחקר השתתפו 10,420 אנשים (מתוכם 5,878 נשים [56.4%] ו-2,794 מטופלים ממוצא אפרו-אמריקאי [26.8%] ; גיל החציון בביקור הראשון היה 55 שנים). מתוך המשתתפים במחקר, 596 מטופלים פיתחו אפילפסיה מאוחרת (3.33 ל-1000 שנות-אדם). החוקרים מצאו כי ההיארעות הייתה גבוהה יותר בקרב מטופלים ממוצא אפרו-אמריקאי בהשוואה למטופלים ממוצא לבן (4.71; רווח בר סמך 95%= 4.12-5.40 בהשוואה ל-2.88 ; רווח בר סמך 95%= 2.60-3.18 ל-1,000 שנות אדם).

החוקרים מצאו באמצעות אנליזה רב משתנית קשר בין נתוני בסיס כמו יתר לחץ דם (יחס הסיכונים 1.30; רווח בר סמך 95%= 1.09-1.559), סוכרת (יחס הסיכונים 1.45; רווח בר סמך 95%= 1.17-1.80), עישון (יחס הסיכונים 1.09; רווח בר סמך 95%= 1.01-1.17), גנוטיפ של אפוליפופרוטאין מסוג E ε4 (יחס הסיכונים עבור אלל 1 1.22; רווח בר סמך 95%= 1.02-1.45, עבור 2 אללים: 1.95 ; רווח בר סמך 95%= 1.35-2.81), היארעות של שבץ (יחס הסיכונים 3.38 ; רווח בר סמך 95%= 2.78-4.10) ודמנציה (יחס הסיכונים 2.56 ; רווח בר סמך 95%= 2.11-3.12) לבין סיכון מוגבר להופעת אפילפסיה מאוחרת.

תוצאות המחקר הראו כי רמות גבוהות של פעילות גופנית (יחס הסיכונים 0.90; רווח בר סמך 95%= 0.83-0.98) וצריכת אלכוהול מתונה (יחס הסיכונים 0.72; רווח בר סמך 95%= 0.57-0.90) קשורים לסיכון נמוך יותר להופעה של אפילפסיה מאוחרת. תוצאות המחקר נותרו דומות גם לאחר צנזור מטופלים עם שבץ או דמנציה.

החוקרים הסיקו כי גורמי סיכון הניתנים לשליטה וגנוטיפ APOE E ε4 קשורים לסיכון מוגבר לפתח אפילפסיה מאוחרת. אף על פי שנמצא קשר בין שבץ ודמנציה לבין אפילפסיה מאוחרת, גורמי הסיכון הקשורים למחלות כלי דם נמצאו בעלי קשר מובהק גם בהיעדר שבץ או דמנציה.

מקור: 

Johnson, E.L. et al. (2018) JAMA Neurology 75,11.

נושאים קשורים:  מחקרים,  אפילפסיה,  גורמי סיכון,  שבץ,  דמנציה,  APOE E ε4
תגובות