ידוע שאירוע דימום אקוטי ממערכת העיכול מניב תוצאים גרועים, אלא אם כן עוצרים אותו בצורה יעילה באמצעות אנדוסקופיה. שיעורי התמותה במטופלים כאלו נותרת גבוהה גם בימינו. המו-ספריי הינו דרך חדשה להתערבות במקרי דימום, באמצעות יצירת מחסום מכני מעל אתרי הדימום. החוקרים מדווחים על תוצאים ממאגר המידע הגדול ביותר של מטופלים לאחר טיפול בהמו-ספריי. המידע נלקח ממשרד רישום בין לאומי רב-מרכזי.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים פרוספקטיביים בין החודשים ינואר 2016 למאי 2018, מ-12 מרכזים רפואיים ברחבי אירופה. עצירת דימום מיידית הוגדרה כהפסקת הדימום בשיטה אנדוסקופית, תוך 5 דקות מרגע השימוש בהמו-ספריי. דימום חוזר הוגדר כירידה בהמוגלובין, הקאה דמית או מלנה שלא חולפת עם פגיעה ביציבות ההמודינמית, מיד לאחר הטיפול.
החוקרים הסתמכו על מידע מ-314 מקרים ברחבי העולם, מתוכם 231 גברים ו-83 נשים. ניקוד ה-Blatchford החציוני לפני הטיפול היה 11 (טווח בין-רבעוני 8-14) וציון ה-Rockall החציוני הכולל היה 7 (טווח בין-רבעוני 6-8), עבור כלל הנבדקים. מחלת כיב פפטי היוותה את הפתולוגיה הנפוצה ביותר (167 מתוך 314 מטופלים – 53%) והדימום הנפוץ ביותר היה מסוג Forrest Ibי(100 מתוך 167 מטופלים – 60%). זאת ועוד, 281 נבדקים (89.5%) השיגו הפסקת דימום מיידית לאחר טיפול אנדוסקופי מוצלח עם המו-ספריי. דימום חוזר התרחש ב-29 (10.3%) מהמטופלים שהצליחו לעצור אצלם את הדימום (281). החוקרים מצאו כי שיעורי התמותה לאחר 7 ימים ו-30 ימים היו 11.5% (36 מתוך 314) ו-20.1% (63 מתוך 314), בהתאמה. שיעורים אלו היו נמוכים יותר מהשיעורים הצפויים. בנוסף, שיעורים דומים של עצירת דימום נצפו בקבוצות: טיפול בהמו-ספריי בלבד (92.4%), טיפול משולב (88.7%) וטיפול הצלה (85.5%).
החוקרים הגיעו למסקנה כי תוצאותיהם מראות שיעורים גבוהים של עצירת דימום מידית באופן כללי, כמו גם בכל תתי הקבוצות. שיעורי הדימומים החוזרים והתמותה היו זהים או נמוכים מהשיעורים הצפויים.
מקור:
Alzoubaidi, D. et al. (2019). Digestive Endoscopy. https://doi.org/10.1111/den.13502