החוקרים מתארים שימוש במוצר פחמתי פשוט (DOAC‐RemoveTM), על מנת לאפשר הערכת קרישת דם במטופלים שנוטלים נוגדי קרישה ישירים פומיים (direct oral anticoagulants - DOAC).
עוד בעניין דומה
באלגוריתם שהציעו החוקרים, מטופלים שנוטלים DOAC נבדקים כבדיקת סקר באמצעות זמן תרומבין מהול (dilute thrombin time - dTT), ומבחן אנטי פקטור 10 פעיל. אם אחד מהם נותן תוצאה חיובית, נעשה שימוש ב-DOAC‐Remove.
החוקרים ביצעו אימות, שמצא כי DOAC‐Remove לא התערב בבדיקות קרישת הדם בפלזמה רגילה, כמו גם במטופלים שנוטלים DOAC עם ממצא חיובי ידוע של נוגדן lupus anticoagulant. מתוך 1,566 דגימות שגרתיות שנבדקו, 125 (8%) היו בעלות עדות לפעילות אנטי פקטור 10 פעיל (>0.1 iu/ml) או dTT מוארך, ממצא שמרמז על עיכוב ישיר או בלתי ישיר של פקטור 10a, או עיכוב ישיר של תרומבין. לכל המטופלים הללו היה dilute Russell viper venom timeי(dRVVT) מוארך בבדיקת סקר ו-106 היו עם תוצאה חיובית ל-Lupus anticoagulant, שזוהה על ידי dRVVT לאחר תיקון לפוספוליפידים.
החוקרים מצאו כי לאחר השימוש ב-DOAC‐Remove,י91 מטופלים (73%) היו בעלי תוצאה שלילית לבדיקת סקר של dRVVT. לאחר חקירה נוספת, רק 9 מהם (7%) היו חיוביים ל-Lupus anticoagulant. השימוש ב-DOAC‐Remove מנע מ-5% מהמטופלים להיות חיוביים באופן שגוי ל-Lupus anticoagulant. נטילת DOAC לא השפיעה על יחס ה-activated partial thromboplastin timeי(aPTT) המופעל על ידי Lupus anticoagulant, אנטיגן לחלבון S או פעילות חלבון C.
החוקרים הגיעו למסקנה כי DOAC גורמים להערכות נמוכות של intrinsic factor, זמן פרותרומבין ו-aPTT גבוהים ויחס רגישות Protein C פעיל גבוה. כל אלו היו הפיכים באמצעות שימוש ב-DOAC‐Removeי(p<0.05). על אף ההמלצות, בדיקות קרישה עבור מטופלים שנוטלים DOAC ממשיכות להתבצע כבעבר, כאשר האלגוריתם הנ"ל מסייע לדיוק האבחנתי. החוקרים סבורים כי ישנה הצדקה להמשך מחקר ואימות.
מקור:
Cox-Morton, S. et al. (2019). British Journal of Haematology. https://doi.org/10.1111/bjh.16091
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
