מחקרים

שילוב בין מבחני קרישת דם: מבדקי לופוס אנטיקואגולנט או מעקב אחר תוצאות לא תקינות

חוקרים טוענים כי שילוב בין מבחני קרישה הינו שימושי ביותר בהקשר קליני מתאים

בדיקת דם (צילום: אילוסטרציה)

ידוע כי מבחני קרישה תומכים בחקר קרישת דם ו/או ניטור של טיפול נוגד קרישה, למניעה ו/או טיפול בפתולוגיות הקשורות לקרישיות יתר. לדעת החוקרים, הערכת תוצאותיהם של מבחני קרישה, דורשת השוואה אל מול טווח תקין (normal reference range – NRR) או מרווח תקין (normal reference interval - NRI). תוצאות המסומנות כלא תקינות (כלומר מעל ה-NRR או NRI אצל מטופלים ללא טיפול נוגד קרישה) דורשות בדרך כלל בירור נוסף. לדוגמא, מעקב או בדיקה חוזרת משמשות לזיהוי הסיבה להארכת זמן הקרישה, במיוחד כאשר ישנה קורלציה קלינית (דימום).

החוקרים טוענים כי שילוב בין מבחני קרישה שונים יכול לסייע בקביעת אופיין של בדיקות ההמשך (כלומר, האם לכוון לבדיקת חסר בפקטורים או מנגד, נוכחות מעכבים). כמו כן, השילוב יכול להיות שימושי לחקירה של לופוס אנטיקואגולנט. ככלל, שילוב בין מבחנים ש"מתקנים" קרישה נוטה לכוון לנוכחות חסרים בגורמי קרישה, בעוד אלו שלא מתקנים מרמזים לנו על נוכחותם של "מעכבים". החוקרים מדגישים כי גישות שונות יכולות לעזור לזהות תיקון או חוסר תיקון, ולכולן יש הן יתרונות והן מגבלות. זאת ועוד, זיהוי מקרים של חסרים בגורמי קרישה או נוכחות מעכבים עלול להיות בעל חשיבות קלינית – למשל חוסר של פקטור 8 או 9 או נוכחות מעכבים שלהם. מנגד, לפעמים מקרי חוסר אינם משמעותיים מבחינה קלינית – למשל חוסר של פקטור 12.

החוקרים הגיעו למסקנה כי שילוב בין בדיקות שמתבצע בהקשר קליני מתאים (חולה מדמם) הינו שימושי ביותר, כמו גם לחקר לופוס אנטיקואגולנט בחולים סימפטומטיים.

מקור: 

Favaloro, E. et al. (2019). American Journal of Hematology. https://doi.org/10.1002/ajh.25669

נושאים קשורים:  מחקרים,  לופוס אנטיקואגולנט,  חסר בגורמי קרישה,  מעכבים
תגובות