מחקרים

שימוש בנוגדי דיכאון והסיכון לדימום תת-קשיתי

חוקרים טוענים כי נוגדי דיכאון מעלים את הסיכון לדימום תת-קשיתי בשנה הראשונה לשימוש, במיוחד בשילוב עם נוגדי קרישה ו-NSAIDs

תרופות פסיכיאטריות (צילום: אילוסטרציה)

חוקרים העלו השערה כי שימוש במעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (Selective serotonin reuptake inhibitors - SSRIs), יכול להיות קשור להתפתחות של דימום תת-קשיתי (Subdural hematoma). מטרת החוקרים הייתה להעריך את הסיכון הקשור לשימוש בנוגדי דיכאון, כולל מקרים בהם הם נלקחים בשילוב עם נוגדי קרישה, או נוגדני דלקת שאינם סטרואידים (nonsteroidal anti‐inflammatory drugs - NSAIDs).

החוקרים ביצעו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על משרדי רישום בדנמרק. החוקרים הכלילו 10,885 מקרים של דימום תת-קשיתי ו-435,379 מקרי ביקורת מותאמים מהאוכלוסייה. החוקרים חישבו את יחס הסיכויים (עם רווח בר-סמך 95%) המותאם לתחלואה נלווית, תרופות הנלקחות במקביל, רמת השכלה והכנסה.

החוקרים מצאו כי שימוש נוכחי ב-SSRIs (יחס סיכויים מותאם של 1.32, רווח בר-סמך 95%: 1.25-1.38) ותרופות שאינן SSRIs (יחס סיכויים מותאם 1.19; רווח בר-סמך 95%: 1.13-1.26), קשור לסיכון מוגבר לדימום תת-קשיתי, זאת בהשוואה לנבדקים שלא השתמשו בנוגדי דיכאון כלל. הסיכונים היו גבוהים יותר כאשר משך הלקיחה הנוכחית היה קצר (לדוגמא, כאשר היה מדובר בפחות מחודש של שימוש, יחס הסיכויים המותאם היה 2.55 עם רווח בר-סמך 95%: 2.07-3.15 עבור SSRIs, ו-1.88 עם רווח בר-סמך 95%: 1.46-2.41 עבור תרופות שאינן SSRIs. כאשר היה מדובר בשימוש של יותר מ-3 שנים, יחס הסיכויים המותאם היה 1.04 עם רווח בר-סמך 95%: 0.93-1.17 עבור SSRIs, ו-1.12 עם רווח בר-סמך 95%: 0.98-1.28 עבור תרופות שאינן SSRIs). בנוסף, שילוב של דיכאון עם תרופות נוגדות קרישה או NSAIDs, הניב יחס סיכויים דומה לזה המתקבל בשימוש בנוגדי קרישה או NSAIDs בלבד.

קשרים חזקים אף יותר נצפו עבור נוגדי דיכאון בשילוב גם עם אנטגוניסטים של ויטמין K וגם עם NSAIDsי(SSRIs, אנטגוניסטים של ויטמין K ו-NSAIDs: יחס סיכויים מותאם של 5.51 עם רווח בר-סמך 95%: 2.7-11-22; תרופות שאינן SSRIs, אנטגוניסטים של ויטמין K ו-NSAIDs: יחס סיכויים מותאם של 6.81, עם רווח בר-סמך 95%: 2.37-19-60).

החוקרים הגיעו למסקנה כי שימוש בנוגדי דיכאון קשור לסיכון מוגבר לדימום תת-קשיתי, ונראה כי מוגבל ברובו לשנת השימוש הראשונה. במונחים כלליים, סיכון זה נחשב נמוך יחסית בהתחשב בשיעור ההיארעות הנמוך של דימומים תת-קשיתיים. לעובדה זו ייתכן תרחיש אחד יוצא מן הכלל, והוא השימוש המשולש בנוגדי דיכאון, אנטגוניסטים של ויטמין K ו-NSAIDs. בשאר המקרים, הערכות הסיכון לדימום תת-קשיתי בשילוב בין נוגדי דיכאון לנוגדי קרישה או NSAIDs, הניבו עדות מוגבלת בלבד לאינטראקציה בין תרופתית.

מקור: 

Gaist, D. et al. (2019). Journal of Thrombosis and Haemostasis. https://doi.org/10.1111/jth.14658

נושאים קשורים:  מחקרים,  נוגדי דלקת שאינם סטרואידים,  אנטגוניסטים של ויטמין K,  נוגדי-דיכאון,  דימום תת-קשיתי
תגובות