• יו"ר: ד"ר גליה ספקטר
  • מזכירה: ד"ר ענת רבינוביץ
  • גזבר: ד"ר אורלי אבנרי
  • חבר ועד: ד"ר אהרון לובצקי
  • חבר ועד: ד"ר אבי לידר
  • חברת וועד נציגת המעבדות: ד"ר ענת קרן
הודעות הוועד

חזרה של מטופלים עם קרישיות יתר משמעותית לעבודה

להלן דעות חברי הוועד בנושא, לפיו, נכון לידוע היום, אין למטופלים עם קרישיות יתר משמעותית מניעה מלחזור לעבודה

מגיפת הקורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

אהרון תומר:

עד כמה שיכולתי לראות ההבדל העיקרי בין DIC משני לזיהומים לזה של COVID-19 הוא שהקורונה תוקף ישירות תאי אנדותל, דבר המגדיל הסיכון. כפי שכבר ציינתם, חולים עם תרומבופיליה הנוטלים תרופות מנע חייבים להקפיד על כך, ויש אולי ליידע אותם, את אלה החוזרים לעבודה. כמו כן להנחות אותם ואת הצוות הרפואי ליידע המטולוג קרישה בעת הדבקה או אישפוז.

בני ברנר:

  1. חלק ממצבי קרישיות היתר נותנים הגנה לפחות תיאורטית לזיהומים.
  2. חולים עם קרישיות יתר חמורה בדרך כלל מטופלים בנוגדי קרישה.
  3. קרישיות יתר מתונה נפוצה מאד בארץ ולא ראינו תחלואה קשה.

מרטין אליס:

אני חושב שאין לנו סיבה לחשוש בחולים אלה מבחינת הסיכון בהדבקה - שיתנהגו לפי ההנחיות של משרד הבריאות.

לגבי התחלואה אם אדם עם תרומבופיליה נדבק - גם כאן אין לנו ידע מספיק פרט להמליץ על טיפול מניעתי כמו שהיינו עושים בכל מצב של זיהום חריף קשה.

אשר וינדר:

השאלה שאת מציגה, האם תרומבופיליה משמעותית עשויה להיות כרוכה בתוצאה חמורה יותר, היא רלוונטית וחשובה. רבים הדיווחים על ארועים תרומבוטים בחולי COVID-19 במיוחד של PE (אך לא רק). המנגנון כנראה דומה אך לא זהה ל-DIC שנגרם לדוגמא על ידי גראם. בחוסר מידע ישיר אפשר לדעתי להסתכל על שני דברים שיכולים לרמוז על הקשר בין תרומבופיליה חמורה וסכנה למחלת COVID-19 קשה:

  • השכיחות במזרח של תרומבופיליה היא נמוכה יותר מבאירופה. האם התמותה נמוכה יותר שם?
  • האם יש עדויות שהפרוגנוזה של חולים במחלה זיהומית כלשהיא היא גרועה יותר אם יש לחולה, לדוגמא, מצב הומוזיגוטי של פקטור V-ליידן?

למיטב ידיעתי גם לשאלות עקיפות אלו אין לנו תשובות משכנעות, לכן בשלב זה אני לא מכליל את החולים עם תרומבופיליה חמורה שבטיפולי כבעלי סיכון חריג.

נג'יב דלי:

אין לנו תשובה לשאלות אלה. אי אפשר להוציא הנחיות לפי תחושת בטן. לא ראיתי שקרישיות יתר מופיעה כגורם סיכון.

רון הופמן:

לדעתי לא נמצאים בקבוצת סיכון יתר לחזור לעבודה.

גליה ספקטר:

זיהום בקורונה כידוע לנו כרוך בסיכון גבוה לסיבוכי קרישיות יתר, במיוחד במחלת קורונה קשה. לדעתי כל חולה עם VTE בעבר צריך לקבל נוגד קרישה במידה ויחלה, גם אם הוא בבית וכמובן אם מאושפז – במטופלים שלי ששאלו ביקשתי מהם ליידע אותי במידה ויחלו – ואמליץ להם מה לקבל.

לגבי המינון – לא תמיד מינון מניעתי מספיק למנוע VTE בקורונה (כפי שפורסם במאמרים מהולנד), ולכן אני הייתי ממליצה למטופלים לקבל מינון ביניים של קלקסן 1 מ"ג לק' פעם ביום.

בחולים שמטופלים באופן קבוע בנוגד קרישה – אם מדובר במינון חלקי יש לשקול עליה למינון ביניים/ מלא – שוב לפי הערכת הסיכון בחולה האינדיבידואלי.

בחולים שמטופלים ב-DOAC ותרופה אנטיוירלית – צריך לשים לב לאינטראקציות הבינתרופתיות עם CYP450 ולשקול מעבר לקלקסן או פרדקסה.

לגבי הנושא של חזרה לעבודה... שאלה טובה שאני לא חושבת שיש לנו או למי שאמור לתת הנחיות במדינה תשובות אליה. מצד אחד הם בקבוצת סיכון לדעתי אבל אני לא חושבת שאפשר למנוע מהם לחזור לעבודה. צריך לדאוג למיגון וכו' ולהסביר להם שהמחלה כרוכה בסיכון גבוה לקרישיות ולדאוג שבמידה ויחלו יקבלו טיפול נוגד קרישה הולם.

נושאים קשורים:  הודעות הוועד
תגובות