• יו"ר: ד"ר גליה ספקטר
  • מזכירה: ד"ר ענת רבינוביץ
  • גזבר: ד"ר אורלי אבנרי
  • חבר ועד: ד"ר אהרון לובצקי
  • חבר ועד: ד"ר אבי לידר
  • חברת וועד נציגת המעבדות: ד"ר ענת קרן
COVID-19 עולמי

קרישי דם אחרי החיסון - מהו ההסבר?

רמות גבוהות של נוגדנים לגורם טסיות 4 וטיפול במדלל הדם הנפוץ הפרין מהווים צעד ראשון להסבר לתופעת הלוואי הנדירה שהפסיקה זמנית את השימוש בחיסוני הקורונה של "אסטרהזניקה" ו"ג'ונסון אנד ג'ונסון"

חיסון לקורונה. צילום: שאטרסטוק

השבוע חויבה חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון לפרסם תווית אזהרה על אריזות החיסונים לקורונה מתוצרתה. הרגולטור האירופאי EMA מצא קשר אפשרי בין מתן תרכיבי החיסון של החברה להופעת קרישי דם אך קבע כי יתרונות החיסונים עולים על הסיכון לתופעת הלוואי הנדירה.

קודם לכן, בשבוע שעבר, ארה"ב הפסיקה זמנית להשתמש בחיסוני קורונה מתוצרת ג'ונסון אנד ג'ונסון בגלל שישה מקרים חשודים של קרישת דם חריגה. המהלך הגיע לאחר שהרגולטורים האירופאיים הביעו חשש לקשר אפשרי בין קרישי דם נדירים לחיסון של "אסטרהזניקה" שפותח בבריטניה. לא ידוע על מקרים דומים הקשורים לחיסונים של "פייזר או "מודרנה".

קרישי הדם שהתגלו אצל חלק מהמתחסנים היו מלווים ברמות נמוכות של טסיות, המעורבות בקרישה של הדם. שני מאמרים שפורסמו ב-New England Journal of Medicine תיארו 16 מקרים כאלה שכללו קרישי דם במוח, בריאות ובאיברים אחרים, ושישה מהמקרים הסתיימו במוות.

אחד המקרים המתוארים בכתב העת הוא של אישה בת 37 בנורבגיה שפנתה למיון עם חום וכאבי ראש מתמשכים שבוע לאחר שקיבלה את חיסון הקורונה של "אסטרהזניקה". הדמיית סי.טי הראתה קריש דם בכלי הדם המעורבים בניקוז המוח, אך רמות הטסיות שלה היו נמוכות. היא טופלה בעירוי טסיות דם ומדללי דם, ולמחרת סבלה מדימום במוח. היא עברה ניתוח להקלת הלחץ על מוחה אך נפטרה כעבור יומיים.

לפי המאמרים, החולים הציגו מצב דומה לחולים שמקבלים טיפול בהפרין, מדלל הדם הנפוץ ביותר, שבו יש להם גם ספירת טסיות נמוכה וגם קרישי דם.

מה בחיסונים הבעייתיים גורם לתגובה חיסונית כנגד PF4? האם חלק כלשהו מנגיף האדנו מחקה את PF4? אם כן, האם אותו חיקוי יתרחש בשימוש בנגיפי אדנו אחרים?

לחולים המוזכרים במאמר היו רמות גבוהות של נוגדנים לגורם טסיות 4 (PF4), אותם נוגדנים שמופיעים לעתים רחוקות לאחר טיפול בהפרין וזהו צעד ראשון לקראת הסבר לתופעת הלוואי, שלדעת המומחים היא נדירה ביותר, ולשם בדיקה האם אותם סוגים של קרישי דם נדירים יכולים להופיע בהקשר של חיסונים אחרים.

הבעיה בהסבר הזה הוא שקרישים קטלניים כאלה מתרחשים גם ללא חיסונים. ייתכן שיש אנשים שפיתחו קרישי דם לאחר שהתחסנו והיו מפתחים אותם גם בלי להתחסן. יש להשוות את סוגי החיסונים אלה מול אלה ולגלות את השיעור הרגיל של הופעת קרישי דם עם רמות נמוכות של טסיות דם.

כל החיסונים המורשים כיום בארה"ב ובאירופה מלמדים את הגוף ליצור נוגדנים לחלבון חשוב של נגיף הקורונה, חלבון הספייק. החיסון של "אסטרהזניקה" משתמש בנגיף אדנו (Adenovirus) מהונדס כדי להחדיר לתאי המארח חומר גנטי שמקודד לחלבון הספייק. התאים מייצרים את החלבון, ומערכת החיסון של המארח מזהה אותו כחומר זר ולומדת לתקוף אותו.

החיסון של "ג'ונסון אנד ג'ונסון" מארה"ב, כמו חיסון "ספוטניק 5" הרוסי, משתמש גם הוא בנגיף אדנו - אצל "ג'ונסון אנד ג'ונסון" נעשה שימוש בזן אדנו פחות שכיח, Ad26, שנמצא בבני אדם. לעומתם, החיסונים של "פייזר" ו"מודרנה" משתמשים בטכנולוגיית mRNA.

החוקרים מנסים לבדוק כעת מה בחיסונים הבעייתיים גורם לתגובה חיסונית כנגד PF4. האם חלק כלשהו מנגיף האדנו מחקה את PF4? אם כן, האם אותו חיקוי יתרחש בשימוש בנגיפי אדנו אחרים? עדיין אין תשובה לשאלות אלו, אך משערים שהתופעה משותפת לחיסוני "אסטרהזניקה" ו"ג'ונסון אנד ג'ונסון" וייתכן שהיא קשורה ל-DNA או לחלבון של נגיף האדנו. אפשרות נוספת היא ש-DNA חופשי, שאינו נמצא בתוך נגיף האדנו, בחשיפה ל-PF4 גורם למערכת החיסון לייצר נוגדנים כנגד PF4.

הרגולטורים בבריטניה ובמדינות אחרות הציגו את היתרונות והחסרונות של החיסון לציבור ואת הסיכון המזערי לסבול מתופעת לוואי בשל החיסון, לעומת היתרון המשמעותי שלו

בעוד החוקרים מנסים להבין את הביולוגיה שמאחורי קרישי הדם, הרופאים והאנשים הזקוקים לחיסונים צריכים לאזן בין הסיכונים והיתרונות של חיסוני "אסטרהזניקה" ו"ג'ונסון אנד ג'ונסון" כאשר המידע שעומד לרשותם חסר. מספר המקרים של קרישי דם בעקבות חיסוני קורונה הוא נמוך מאוד לעומת המספר הרב של החיסונים שניתנו בארה"ב ובאירופה, וגופי הרגולציה באירופה טוענים שעבור חלק ניכר מהחולים, היתרונות של החיסון עולים על הסיכון הטמון בו.

הרגולטורים בבריטניה ובמדינות אחרות הציגו את היתרונות והחסרונות של החיסון לציבור ואת הסיכון המזערי לסבול מתופעת לוואי בשל החיסון, לעומת היתרון המשמעותי שלו. הם ציינו שאנשים מתחת לגיל 30, שנמצאים בסיכון נמוך יותר לחלות בקורונה קשה, צריכים לקבל את החיסונים של "פייזר" או "מודרנה", ואילו חיסון "אסטרהזניקה" יכול לשמש אנשים מבוגרים, עבורם הנגיף מהווה סיכון גבוה בהרבה.

החיסון של חברת אסטרהזניקה הבריטית, שהוא זול יותר וקל יותר לשינוע שכן ניתן לאחסנו במקררים רגילים, היה אמור להיות התקווה של מדינות העולם השלישי להתגבר על מגיפת הקורונה. בנוסף לחששות שהוא גורם לקרישי דם, הוא גם הראה תוצאות מאכזבות בניסוי קליני שבדק אותו כנגד הוריאנט הדרום אפריקאי.

נושאים קשורים:  אסטרהזניקה,  ג'ונסון אנד ג'ונסון,  חיסון לקורונה,  הפרין,  קרישי דם,  19-COVID,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
22.04.2021, 21:49

חד משמעי ניתן לראות את אותן תופעות לוואי גם לאחר חיסון של פייזר!!! חבל שזה לא מדווח

23.04.2021, 11:24

מוזמן לדווח אם אתה יודע על משהו. אחרת אני מציע שתיקה.

אנונימי/ת
23.04.2021, 19:41

יש מאמר ב-BMJ

אנונימי/ת
26.04.2021, 23:24

בהחלט נכון האטימות והטימטום בשיאם. אני לא מבינה האם חושבים שאנחנו טיפשים כי לפחות כך הם מתנסחים