• יו"ר: ד"ר גליה ספקטר
  • מזכירה: ד"ר ענת רבינוביץ
  • גזבר: ד"ר אורלי אבנרי
  • חבר ועד: ד"ר אהרון לובצקי
  • חבר ועד: ד"ר אבי לידר
  • חברת וועד נציגת המעבדות: ד"ר ענת קרן
מחקרים-covid-19

מאפיינים קליניים וגורמי סיכון לפקקת ורידים תסחיפית סימפטומטית בחולי COVID-19 מאושפזים

חוקרים סבורים כי מודל ניבוי המבוסס על מספר מדדים פשוטים הקשורים לתפקודי הקרישה, יכול לסייע בזיהוי מוקדם של חולי COVID-19 הנמצאים בסיכון מוגבר ל-VTE

חולה קורונה מאושפז. צילום: שאטרסטוק

ידוע זה מכבר כי ישנה היארעות גבוהה של פקקת ורידים תסחיפית (VTE – venous thromboembolism) בחולי COVID-19 קשים. עם זאת, טרם תוארו המאפיינים של VTE סימפטומטי בחולי COVID-19 באופן כללי. מטרת החוקרים הייתה לבחון באופן מקיף את ההימצאות וניבוי הסיכונים האמין ל-VTE בקרב חולי COVID-19.

החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל את כל חולי COVID-19 עם אירוע של VTE, ב-16 מרכזים בסין, בין התאריכים 1 בינואר ועד ה-31 במרץ, 2020. החוקרים אישרו להכליל בסך הכל 2,779 חולים, על מנת להשוות אותם ל-23,434 חולים המאושפזים שלא כתוצאה מ-COVID-19.

החוקרים מצאו כי יחסי הסיכויים לפתח VTE סימפטומטי בחולים המאושפזים עם COVID-19 עם מחלה חמורה ולא חמורה, היו 5.94 (רווח בר-סמך 95%: 3.91-10.09) ו-2.79 (רווח בר-סמך 95%: 1.43–5.60), בהתאמה. כמו כן, כאשר השוו בין 104 מקרים של VTE אל מול 208 מקרים שאינם VTE, מצאו כי במקרים בהם היה תסחיף ריאתי היה שיעור גבוה יותר של תמותה בבית החולים (יחס סיכויים של6.74, רווח בר-סמך95%: 2.18-20.81). זאת ועוד, נמצא כי משך הזמן החציוני עד שהתפתח אירוע של VTE היה 21 ימים (טווח בין רבעוני 13.25-31) מתחילת המחלה. החוקרים דיווחו כי גורמי סיכון בלתי-תלויים לפתח VTE היו – גיל מבוגר יותר, סרטן, מרווח זמן גדול יותר מהופעת התסמינים ועד לאשפוז, רמות פיברינוגן נמוכות יותר ורמות די-דימר גבוהות יותר בעת הקבלה לאשפוז ועלייה של פי 1.5 או יותר בדי-דימר. מתוך גורמים אלו, לעלייה משמעותית בדי-דימר היה את הקשר החזק ביותר (יחס סיכויים של 14.18, רווח בר-סמך 95%: 6.25-32.18, p = 2.23×10-10). החוקרים דיווחו כי מודל חדש המבוסס על 3 משתנים פשוטים הקשורים לקרישת הדם (רמות פיברינוגן ודי-דימר בקבלה לאשפוז ועלייה של פי 1.5 או יותר ברמות הדי-דימר), הראה יכולת ניבוי טובה לסיכון לפתח VTE סימפטומטי (שטח מתחת לעקומה של 0.865, רווח בר-סמך 95%: 0.822-0.907, רגישות של 0.930, ספציפיות של 0.710).

החוקרים הגיעו למסקנה כי ישנו סיכון גבוה יותר לפתח VTE בחולים המאושפזים עם COVID-19. הם סבורים כי המודל החדש שבנו יכול לסייע בזיהוי מוקדם של חולים הנמצאים בסיכון גבוה ל-VTE.

מקור: 

Li, J. Y. et al. Journal of Thrombosis and Haemostasis 2021; 19(4); 1038-1048. https://doi.org/10.1111/jth.15261

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  VTE,  פקקת ורידים תסחיפית,  19-COVID,  מחקרים
תגובות