מחקרים COVID-19

האם תידרש מנת בוסטר לחיסוני הקורונה של פייזר ומודרנה?

ה-FDA וה-CDC טרם הכריעו בסוגיה הזאת, אך מחקר שפורסם ב-nature מדגיש את עוצמת ה-mRNA: החיסונים יוצרים תגובה חיסונית ארוכת טווח עם פוטנציאל להחזיק מעמד הרבה מעבר לשנה

חיסון לקורונה. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

ממצאי מחקר חדש שפורסמו אתמול (ב') ב-nature ובהודעה לתקשורת מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס מצביעים על כך שתרכיבי החיסון של החברות פייזר ומודרנה נגד קורונה, המבוססים על טכנולוגיית mRNA, יוצרים ככל הנראה תגובה חיסונית שהיא גם רבת עוצמה וארוכת טווח עם פוטנציאל להחזיק מעמד הרבה מעבר לשנה אחת. אצל אנשים שקיבלו את שתי מנות החיסון, החומר הפעיל בתרכיב השרה תגובה חיסונית רבת עוצמה ומעל לכל ממושכת, מאחר שהגיע למה שמכונה germinal centers ("מרכזי הנבטה") בקשרי הלימפה ושהה תקופה ארוכה במבנים אלה החיוניים ליצירת התגובה החיסונית.

בראש צוות המחקר עמד עלי אלבדי (Ali Ellebedy), פרופסור לפתולוגיה, אימונולוגיה ומיקרוביולוגיה מולקולרית. צוות המחקר בחן נושא זה לגבי וריאנט בטא (הדרום אפריקאי) של נגיף הקורונה וגם לגבי הוריאנט המקורי שלפני המוטציות, זה שמקורו בסין, אבל ציין כי "אם לא יצוצו וריאנטים עמידים לחיסון, ייתכן שהחסינות תימשך לכל החיים". אם תחזית זאת תתאמת במחקר רחב היקף, ייתכן שלפחות בטווח הזמן הקרוב לא תידרש מנה שלישית (בוסטר). ממצאים אלה מאמתים הערכות קודמות לגבי עוצמת ה-mRNA.

הצוות של פרופ' אלבדי פרסם כבר בחודש שעבר ממצאים די דומים ממחקר שנעשה על עכברים. כאשר תאי המערכת החיסונית מזהים את הנגיף, הם שורדים במח העצם לפחות שמונה חודשים לאחר ההדבקה בקרב מחלימי קורונה. גם תאי הדם הלבנים מסוג B, מייצרי הנוגדנים לנגיף, ממשיכים לשרוד בגוף לפחות שנה לאחר ההדבקה.

ההשערה לקראת המחקר החדש היתה שהחסינות לקורונה אצל מחלימים שחוסנו בשתי מנות של תרכיבי "פייזר" ו"מודרנה" עשויה להימשך שנים. עדיין לא ברור אם לתרכיב החיסון לבדו השפעה ארוכת טווח דומה אצל מי שלא נדבקו מעולם – נושא שיחייב מחקר ממוקד נוסף.

כאמור, הצוות התמקד בתאי הזיכרון ובבלוטות הלימפה, שם נוצרים הנוגדנים והתאים המזהים את הנגיף ונלחמים בו. לאחר שאדם מקבל את תרכיב החיסון, נוצרים בקשרי הלימפה מבנים שהחוקרים כינו "מרכזי הנבטה" של תאי ה-B מייצרי הנוגדנים, שבהם הם בשלים כדי להכיר ולהתמודד מול מגוון רצפים גנטיים נגיפיים. ככל שטווח ההיכרות הזה רחב יותר וככל שתאי ה-B "מתאמנים" לשם כך זמן רב יותר, גדל הסיכוי שיוכלו לחסל וריאנטים נוספים של הנגיף, סבורים החוקרים.

במחקר נבדקו 41 נסיינים, בהם שמונה שנדבקו בנגיף וחוסנו בשתי מנות חיסון של "פייזר". דגימות מבלוטות הלימפה שלהם נלקחו מספר פעמים לאורך תקופה שבין שלושה ל-15 שבועות לאחר מנת החיסון הראשונה. 15 שבועות לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה אותם "מרכזי הנבטה" בקשרי בלוטות הלימפה היו פעילים אצל כל משתתפים הניסוי וגם לא חלה הפחתה כמותית בתאי הזיכרון שזיהו את הנגיף הקורונה. התוצאות, כאמור, מצביעות על כך שרוב המחוסנים יהיו כנראה מוגנים לטווח הארוך, לפחות כנגד הגירסאות הקיימות והמוכרות של נגיף הקורונה.

פרופ' אלבדי אמר: "העובדה שהתגובות החיסוניות נמשכו כמעט ארבעה חודשים מהווה סימן טוב מאוד. מרכזי ההנבטה בבלוטות הלימפה מגיעים לרוב לשיא פעילותם כשבוע עד שבועיים לאחר החיסון, ואז דועכים. עם זאת ייתכן  שקשישים ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה עשויים להגיב אחרת לתרכיב החיסון או שהם יידרשו למנה נוספת כדי לחזקה".

בשלב זה לפחות אין בין המדענים קונצנזוס בדבר הצורך במנה שלישית. ה-FDA וה-CDC טרם הכריעו בסוגיה הזאת.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  19-COVID,  פייזר,  מודרנה,  mRNA,  חדשות,  נגיף הקורונה,  מחקרים
תגובות