• יו"ר: ד"ר גליה ספקטר
  • מזכירה: ד"ר ענת רבינוביץ
  • גזבר: ד"ר אורלי אבנרי
  • חבר ועד: ד"ר אהרון לובצקי
  • חבר ועד: ד"ר אבי לידר
  • חברת וועד נציגת המעבדות: ד"ר ענת קרן
אוטם שריר הלב

תחלואה נלווית והסיכון לפקקת ורידים תסחיפית לאחר אשפוז ראשון עם אוטם שריר הלב

חוקרים סבורים כי יש להציע טיפול מונע לחולים שחוו לראשונה אוטם של שריר הלב והינם בסיכון גבוה לפתח פקקת ורידים תסחיפית

ידוע זה מכבר כי אוטם שריר הלב מהווה גורם סיכון ל-VTEי(venous thromboembolism). על אף כי סוגים שונים של תחלואה נלווית משפיעים על הפרוגנוזה של אוטם שריר הלב, לא ברור האם הם משפיעים גם על הסיכון ל-VTE לאחר האוטם. מטרת החוקרים, אם כך, הייתה לבחון את ההשפעה של תחלואה נלווית מסוגים שונים, על הסיכון לפתח VTE לאחר אירוע של אוטם שריר הלב.

החוקרים השתמשו במרשמים מבוססי אוכלוסייה בפריסה ארצית, על מנת לזהות מקרים של אשפוז לראשונה עם אוטם שריר הלב ואירוע של VTE שהופיע לאחריו, בין השנים 1995-2013, בדנמרק. החוקרים הכלילו במחקר גם קבוצת בקרה מהאוכלוסייה הכללית, בזיווג של 5:1 עם הנבדקים שחוו אוטם, כאשר נעשתה התאמה לפי מין, גיל וסוג התחלואה הנלווית. החוקרים חישבו את הסיכונים המצטברים, השיעורים ויחסי הסיכונים לפתח VTE, בין ה-30 ולאחר חודש ועד 12 חודשים. בנוסף, העריכו את הקשר בין אוטם שריר הלב לקיום תחלואה נלווית, שהוגדר כקיום של סיכון עודף לפתח VTE בקרב חולים הן עם אוטם והן בעלי תחלואה נלווית, על ידי חישוב של ניגודים ומקטעים הקשורים לאינטראקציה ושניתן לייחסם אליה.

החוקרים מצאו כי הסיכון לפתח VTE במהלך 30 יום ובמהלך חודש ועד 12 חודשים, היה 0.6% ו-0.5% בקבוצת האוטם (160,338 נבדקים) ו-0.03% ו-0.3% בקבוצת הבקרה (792,384 נבדקים), בהתאמה. עוד מצאו, כי יחס הסיכונים לפתח VTE במהלך 30 יום, בקבוצת האוטם, היה 23 (רווח בר-סמך 95%: 20-27), והלך וירד במהלך שנת המעקב. זאת ועוד, 30 יום לאחר אירוע האוטם, הקשר בין האירוע לבין התחלואה הנלווית היה אחראי ל-16% ו-39% משיעורי ה-VTE בחולים עם אוטם להם תחלואה נלווית קלה עד בינונית וקשה, בהתאמה. לבסוף, הקשרים היו חזקים בעיקר כאשר היה מדובר בהמיפלגיה וסרטן.

החוקרים הגיעו למסקנה כי הסיכון לפתח VTE במשך 30 ימים לאחר אירוע של אוטם שריר הלב, הינו גדל באופן משמעותי ביחס לאוכלוסייה הכללית. הם טוענים כי אף על פי שהסיכון המוחלט לפתח VTE הינו נמוך, נוכחות של תחלואה נלווית מגבירה באופן מובהק את הסיכון הנ"ל, במיוחד כאשר מדובר בהמיפלגיה או סרטן. החוקרים סבורים כי יש מקום להציע טיפול מונע ב-VTE בחולים שהינם בסיכון מוגבר, אם כי נחוץ מחקר נוסף בנושא.

מקור:

Wurtz, M. et al. Journal of Thrombosis and Haemostasis 2020; 18(8); 1974-1985. https://doi.org/10.1111/jth.14865

נושאים קשורים:  אוטם שריר הלב,  פקקת ורידים תסחיפית,  VTE,  מחקרים
תגובות