בעוד שההיארעות של תסחיפים ריאתיים בשנים האחרונות עולה, שיעור התמותה ממחלה זו פוחת וייתכן וממצא זה מיוחס לחומרת מחלה קלה יותר. נכון להיום, החשיבות הקלינית של תסחיף ריאתי המבודד לכלי דם תת-סגמנטריים אינה ברורה דיה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine חוקרים ביקשו לבחון את השיעור של חזרת טרומבואמבוליזם בחולים עם תסחיף ריאתי תת-סגמנטרי שאינם מקבלים אנטיקואגולציה.
המחקר בוצע במתכונת פרוספקטיבית ב-18 מרכזים רפואיים בין פברואר 2011 לפברואר 2021. בזמן האבחנה, החולים עברו בדיקת אולטרה-סאונד דו-צדדית של הגפיים התחתונות. בדיקה נוספת בוצעה לאחר שבוע אם תוצאת הבדיקה הראשונית הייתה שלילית. מטופלים ללא פקקת ורידית עמוקה לא קיבלו אנטיקואגולציה כלל. התוצא העיקרי שנבדק היה השנות של טרומבואמבוליזם ורידי במהלך תקופת מעקב של 90 ימים.
הגיוס למחקר הסתיים בטרם עת לאחר גיוסם של 292 מתוך 300 חולים מתוכננים. מתוך 266 המטופלים אשר נכללו באנליזת התוצאות העיקרית, התוצא העיקרי התרחש בשמונה חולים (היארעות מצטברת של 3.1%; רווח בר-סמך 95%: 1.6-6.1%) במהלך תקופת המעקב. ההאירעות המצטברת של חזרת טרומבואמבוליזם ורידי הייתה 2.1% בקרב חולים עם תסחיף ריאתי תת-סגמנטרי בודד ו-5.7% בקרב מטופלים עם מספר תסחיפים תת-סגמנטריים. במהלך המחקר לא נצפו אירועי תמותה כתוצאה מתסחיפים ריאתיים.
החוקרים סיכמו כי בקרב מטופלים עם תסחיף ריאתי תת-סגמנטרי ללא פקקת ורידית עמוקה פרוקסימלית ישנו שיעור גבוה מהמצופה של חזרת טרומבואמבוליזם.
מקור: