• יו"ר: פרופ' גליה ספקטר
  • מזכירה: ד"ר ענת רבינוביץ
  • גזבר: ד"ר אורלי אבנרי
  • חבר ועד: ד"ר אהרון לובצקי
  • חבר ועד: ד"ר אבי לידר
  • חברת וועד נציגת המעבדות: ד"ר ענת קרן
חדשות

הלך לעולמו פרופ' אורי זליגסון, מחשובי המומחים בהמטולוגיה

הרופא והחוקר פורץ הדרך, חלוץ המחקר בתחומי ההמטולוגיה וקרישת הדם וממקימי המרכז הארצי להמופיליה, הלך לעולמו בגיל 85

פרופ' אורי זליגסון. צילום: צחי לרנר/ ויקיפדיה

תשעה ימים לפני יום הולדתו ה-85, בשבת האחרונה, הלך לעולמו פרופ' אמריטוס אורי זליגסון, חבר האקדמיה הלאומית למדענים, מחשובי הרופאים, החוקרים והמדענים העוסקים בהמטולוגיה שגם קנה לו שם עולמי בתחום, במיוחד בכל הנוגע למחלות כהמופיליה, הפרעות בקרישת דם כחסר תורשתי של פקטור 7 וחסר תורשתי בגורם הקרישה 7 וכן במחלת טרומבואסתניה – הפרעות בטסיות הדם (המחלה ע"ש גלנצמן).

פרופ' זליגסון ניהל עד פרישתו את המכון לחקר קרישת הדם במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ולימד המטולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא נולד בתל אביב להורים שעלו מגרמניה. אביו היה עורך דין ידוע וממניחי היסוד לחוק הפטנטים בישראל.

רפואה למד זליגסון בבית הספר לרפואה של אוניברסיטה העברית והדסה, והתמחה בהמטולוגיה וברפואה פנימית ב"שיבא" בתל השומר. במלחמת ששת הימים פיקד על בית חולים שדה בסיני. פוסט-דוקטורט בקרישת הדם עשה באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס וכאשר שב לישראל הקים בשיבא את המרכז הלאומי לחולי ההמופיליה ואף שימש כסגן מנהל המרכז הרפואי. במסגרת הנהלת "שיבא" הקים את "ועדת הלסינקי" הראשונה בישראל.

במלחמת יום הכיפורים היה מפקד פלוגה כירורגית בחזית סיני ובהמשך מפקד גדוד רפואה. שירת במילואים בדרגת סא"ל עד 1983. במשך 14 שנה עמד בראש המכון ההמטולוגי ב"איכילוב" וב-1993 הקים את המכון לקרישת הדם ואת החטיבה להמטולוגיה ב"שיבא".

כפרופסור אורח לימד באוניברסיטאות קליפורניה בסן דייגו, בסטוני ברוק בניו יורק, במאונט סיני, במכון סקריפס, באוניברסיטת רוקפלרוגם במסגרת האקדמיה ההולנדית למדעים.

ב-1979 ארגן את כינוס הפדרציה הבינלאומית להמופיליה שנערך בתל אביב וב-1995 כנשיא הכינוס הבינלאומי לתרומבוזיס והמוסטוזיס בירושלים, אליו הגיעו 3,500 רופאים ומדענים מכל העולם. זליגסון היה מייסד שותף של הארגון האירופאי להמטולוגיה וחבר במערכות כתבי העת המדעיים החשובים ביותר בעולם העוסקים בתחום מחלות דם.

ב-1998 מונה לאחד מחמשה כותבי ועורכי המהדורה השישית של החשוב בספרי הלימוד בהמטולוגיה, Williams Hematology, והיה שותף לכתיבה ולעריכת המהדורה השביעית שלו. עד פטירתו שקד על המהדורה השמינית.

מחקרים פורצי דרך

לאורך הקריירה המדעית והרפואית הארוכה שלו הוענקו לפרופ' זליגסון פרסים רבים, ביניהם פרס מפעל חיים על תרומתו להמטולוגיה בישראל ובעולם מטעם האיגוד הישראלי להמטולוגיה ורפואת עירויים; פרס שיבא על מפעל חיים כהוקרה על מצוינות, מקצועיות ואנושיות; מדליית רוברט גראנט - העיטור הגבוה ביותר של החברה הבינלאומית לקרישת דם שניתן למדען בודד אחת לשנתיים.

במסגרת מחקריו העוסקים במחלות דמם וקרישיות יתר גילה למשל שארבע מחלות דם גנטיות שכיחות במיוחד ביהודים והמוטציות הגורמות להן מאפשרות לאתר קשרים גנטיים בין יהודים בני עדות שונות. למשל, מוטציה הגורמת לחסר תורשתי בפקטור 11, הבא לידי ביטוי בדימום מוגבר בעיקר בעקבות פעולות כירורגיות, נמצאה בקרב 9% מהיהודים האשכנזים וגם בקרב יהודים יוצאי עיראק. במחקר זה גם הובהר שמקור המוטציה באדם שחי לפני 2,500 שנה בתקופת גלות בבל. עוד התגלה שחסר בפקטור 11 איננו מגן על חולים מפני אוטם שריר הלב אבל מגן מפני שבץ מוחי.

במחקר אחר זוהה גורם הקרישה 7 ונתגלה מסלול שפעולו בראשית תהליך קרישת הדם. גילוי נוסף בעקבות מחקר זה: תרכיזי פלזמה משופעלים, שנועדו לעצירת דמם בחולי המופיליה שפיתחו נוגדנים לפקטור 7, הם עתירים בפקטור 7 משופעל. בעקבות תגלית זאת פותח בחברת התרופות הדנית נובונורדיסק תרכיז רקומביננטי של פקטור 7 משופעל שנמצא יעיל לטיפול בחולי המופיליה וגם באנשים הסובלים מדימום מחמת פציעה. מחסור בפקטור 7, המתבטא בנטייה לדמם, מצוי בכ-5% מיהודים ממוצא מרוקאי ואיראני.

תגלית אחרת קשורה במחלה הגנטית הנדירה של טסיות הדם המוכרת בשם תרומבאסתניה ע"ש גלנצמן. זליגסון גילה שהיא מצויה בישראל בעיקר בקרב ערבים ויהודים ממוצא עיראקי. בעקבות תגלית זאת פותחה שיטה לאבחון המחלה כאבחון טרום לידתי ובעקבות זאת גם פותחו תרופות נוגדות קרישה הבולמות את האינטגרין αllbβ3 ונמצאות בשימוש רחב בחולים עם אוטם בשריר הלב.

יחד עם חוקרים מארה"ב חקר את החסר המשולב בגורם הקרישה 5 ו-8 וגילה מנגנון נוסף למחלות תורשתיות נדירות. במחקר בארץ אותרו עשר משפחות שהגן המוטנטי שאחראי למחלתם מצוי בכרומוזום 18. היתה זו הפעם הראשונה בעולם הרפואה שתוארה מחלה גנטית שאיננה קשורה בייצור חלבון החסר בגופם של חולים אלא קשור בהובלת חלבון בתוך התא. חמש מעשר משפחות בישראל שמוצאן באי ג'רבה בתוניסיה נשאו מוטציה זאת.

פרופ' זליגסון גם היה הראשון שגילה חסר מולד קשה בחלבון C הממלא תפקיד חשוב בבלימת קרישת דם. גם ליקוי זה הוא גנטי וזוהה האב הקדמון שאצלו נוצרה המוטציה לפני יותר מ-20 אלף שנה.

פרופ' אורי זליגסון הניח אחריו אישה, שלושה ילדים (שני בנים ובת) ושמונה נכדים. בתו, פרופ' יעל הנקין, מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב, מנהלת את המכון לשמיעה ודיבור ב"שיבא".

בדברי ההספד שעלה לאתר שיבא, ושבו נסקרה בקצרה הקריירה הארוכה שלו, כתבה פרופ' גילי קנת, מנהלת המרכז להמופיליה: "בצער רב התבשרנו על מותו של פרופ׳ אורי זליגסון, רופא מוערך, מייסד וחלוץ המחקר בתחומי קרישת הדם בישראל וממקימי המרכז הארצי להמופיליה. דורות של מתמחים, חוקרים ואנשי מעבדה גדלו והתפתחו בצל קורתו. מחקריו המרשימים הביאו להישגים רבים וקידמו את הבנת מנגנוני מערכת הדם ומחלות הקרישה בארץ ובעולם. תנחומינו הכנים למשפחה המתאבלת. זיכרו ותרומתו יישמרו בליבנו לעד".

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שלחה את תנחומיה לבני המשפחה וספדה ל"חבר האקדמיה פרופ' אורי זליגסון ז״ל, רופא וחוקר פורץ דרך, בעל שם עולמי בתחום קרישת הדם, שתרומתו המדעית הציבה את ישראל בחזית התחום בעולם האקדמיה".

נושאים קשורים:  פרופ' אורי זליגסון,  המופיליה,  המטולוגיה,  חדשות,  מחלות דם,  שיבא,  מחקרים
תגובות
02.02.2022, 23:23

אורי היה איש אציל נפש. חכם וידען. דוגמה ומופת לרבים. יהי זכרו ברוך.

04.02.2022, 16:13

ומורה

_
_
אמן

03.02.2022, 06:53

יהי זכרו ברוך.