• יו"ר: פרופ' גליה ספקטר
  • מזכירה: ד"ר ענת רבינוביץ
  • גזבר: ד"ר אורלי אבנרי
  • חבר ועד: ד"ר אהרון לובצקי
  • חבר ועד: ד"ר אבי לידר
  • חברת וועד נציגת המעבדות: ד"ר ענת קרן
מחקרים

קליקריין מגביר את התפקוד נוגד הקרישה של מערכת חלבון C

חוקרים סבורים כי לקליקריין יש תפקיד חשוב במסלול נוגד הקרישה של חלבון C, הקשור ליצירת תרומבין

קרישת דם (צילום: אילוסטרציה)

ידוע כי לגנטיקה יש תפקיד משמעותי בפנוטיפ של מערכת הקרישה ובסיכון לפתח אירועים של פקקת ורידים תסחיפית. כמו כן, ידוע כי העמידות ל-APCי(anticoagulant activated protein C) מהווה סיכון מבוסס לאירועי פקקת. מטרת החוקרים הייתה לבחון את הגורמים הגנטיים המשתתפים ביצירת תרומבין וביצירה שלו המתכוות על ידי תרומבו-מודולין, על ידי שימוש בפלזמה מפרויקט ה-Human Functional Genomics.

החוקרים השתמשו ב-tissue factor כטריגר ומדדו את רמות יצירת התרומבין הן בנוכחות והן בהיעדר תרומבו-מודולין. הם העריכו את הגורמים הגנטיים הקשורים לפרמטרים של יצירת תרומבין ולתפקוד המסלול הקשור ל-protein C, על ידי אפיון גנטי של SNPי(single-nucleotide polymorphism) לאורך כל הגנום.  כמו כן, העשירו דגימות פלזמה עם apolipoprotein A-IV מטוהר, פרה-קליקריין וקליקריין, על מנת לבדוק את השפעתם על תפקוד נוגד הקרישה של תרומבו-מודולין ו-APC ביצירת תרומבין.

החוקרים ניתחו את הנתונים הנוגעים ליצירה של תרומבין ב-392 נבדקים. הם דיווחו כי בדיקת האפיון הגנטי הראתה שהגן KLKB1 (SNP עליון:  rs4241819) בכרומוזום 4, היה קשור ליחס הרגישות המנורמל של הפוטנציאל של תרומבין אנדוגני לתרומבו-מודולין, ברמת הגנום הכולל (nETP-TMsr; P = 4.27 × 108) . כמו כן, החוקרים מצאו כי בתנאי מעבדה, הוספה של קליקריין לפלזמה הגבירה את ההשפעה נוגדת הקרישה של תרומבו-מודולין ו-APC ביצירה של תרומבין, אך הדבר לא היה נכון להוספה של פרה-קליקריין או Apolipoprotein A-IV. לבסוף, נמצא כי הווריאציות של rs4241819 לא היו קשורות לריכוז הפרה-קליקריין בפלזמה. התברר כי הקשר בין rs4241819 ל-nETP-TMsr נעדר כאשר יצירת התרומבין נמדדה בנוכחות מעכב טריפסין.

החוקרים הגיעו למסקנה כי לקליקריין יש תפקיד בוויסות המסלול נוגד הקרישה של חלבון C בהקשר ליצירת תרומבין. עובדה זו עשויה לעזור בהבנה של מנגנון חדש הקשור לקשר שכבר היה ידוע בעבר בין הגן KLKB1 לבין פקקת ורידים.

מקור:

Wan, J. et al. Journal of Thrombosis and Haemostasis 2021; 20(1); 48-57. https://doi.org/10.1111/jth.15530

נושאים קשורים:  מחקרים,  פקקת ורידים תסחיפית,  חלבון C,  תרומבין
תגובות