במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances, מטרת החוקרים הייתה לפתח שיטה מבוססת פיזיולוגיה על מנת לקבוע את הרף של רמות פריטין בסרום של אנשים בריאים הסובלים מחסר ברזל.
עוד בעניין דומה
הסף הנוכחי שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) הוא רמה נמוכה מ-15 מיקרוגרם לליטר בנשים עם חסר ברזל. סף זה נקבע בהתבסס על דעות מומחים. החוקרים במאמר בדקו את מערכת היחסים בין רמות פריטין בסרום ובין שני אינדיקטורים בלתי תלויים של ייצור תאי דם אדומים בחסר ברזל, רצפטור מסיס לטרנספרין (sTfR) והמוגלובין. שני אינדיקטורים אלו נבדקו כבסיס ממאגר מידע שכלל 286 נשים, בגילאים 20-49 שנים, שתרמו דם לראשונה או תרמו שוב במחקר REDS-RISE.
תוצאות המחקר הראו כי בריכוזים נמוכים של פריטין בסרון, sTfR החציוני הוא גבוה באותה מידה שבה המוגלובין נמוך. החוקרים השתמשו ברגרסיה מוגבלת של cubic spline, על מנת לקבוע את הסף לייצור תאי דם אדומים תחת חסר ברזל. הסף המזוהה באמצעות sTfR (רמות פריטין בסרום < 25.4 מיקרוגרם לליטר) והסף המזוהה באמצעות המוגלובין (רמות פריטין בסרום < 25.3 מיקרוגרם לליטר) לא היו שונים באופן מובהק זה מזה. הסף שנמצא במחקר REDS-RISE לא שונה מאלו שזוהו באמצעות sTfR (רמות פריטין בסרום < 25.5 מיקרוגרם לליטר) ובאמצעות המוגלובין (רמות פריטין בסרום < 26.6 מיקרוגרם לליטר). במחקר קודם שכלל 5,442 נשים בגילאים 20-49 שנים שהשתתפו בסקר של המוסד הלאומי של ארה"ב לבדיקת בריאות ותזונה (NHANES) בין השנים 2003-2018 (p=0.98, ו-0.83, בהתאמה). בעוד שעדיין צריך לעשות השוואות בינלאומיות, התוצאות האלו שהתקבלו ממידע בארה"ב מספקות הוכחה נוספת לפוטנציאל והשימוש של שיטה מבוססת פיזיולוגיה לזיהוי רמות הסף של פריטין באנשים עם חסר ברזל.
מקור: