שהייה בבית במהלך המצב הסופי חשובה למטופלים רבים, כאשר יחידות לטיפול פליאטיבי (PCUs: palliative care units) עשויות לעזור ולהקל על פטירה בבית. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'BMC Palliative Care' החוקרים השוו את שרידות המטופלים ששוחררו לביתם מיחידה לטיפול פליאטיבי לבין אלו שלא שוחררו. מטרת החוקרים הייתה לאתר את הגורמים הנקשרים עם פטירה בבית לאחר השחרור.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי במסגרתו השתמשו במסד נתונים של חולים שאושפזו ביחידה לטיפול פליאטיבי בבית החולים Kouseiren Takaoka ביפן. באנליזה נכללו כל החולים העוקבים שאושפזו ב-PCU של בית החולים בין חודש אוקטובר 2016 למרץ 2020, והחוקרים אספו נתונים בנוגע לשרידות החולים וכן גורמים אשר עשויים להיקשר עם השרידות ואתר הפטירה. האנליזה כללה בסך הכל 443 חולי סרטן, כאשר 167 חולים שוחררו לביתם ו-276 לא שוחררו.
אנליזות ההתאמה לציוני נטייה הדגימו כי משך השרידות החציוני היה ארוך יותר באופן מובהק בחולים ששוחררו לביתם, לעומת אלו שלא שוחררו (57 לעומת 27 ימים, P < 0.001). אנליזת רגרסיה לוגיסטית מרובה הצביעה על כך ש-Palliative Prognostic Index גרוע יותר (יחס הסיכויים, 1.21; רווח בר-סמך של 95% 1.03–1.44, p = 0.025) ועמדתם של בני המשפחה בנוגע לפטירה בבית (יחס הסיכויים 6.30, רווח בר-סמך של 95% 2.32–17.1, p < 0.001) נקשרו במובהק עם פטירה בבית לאחר השחרור.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי שחרור הביתה מיחידות טיפול פליאטיבי עשוי להוביל להשפעות חיוביות על שרידותם של החולים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
