מטרת החוקרים הייתה לבחון את השכיחות של קרישים לבביים בחולי שבץ איסכמי חריף (acute ischemic strokes - AIS) ולהעריך את המתאם הפוטנציאלי שלהם עם ניצול תרומבקטומיה אנדווסקולרית (endovascular thrombectomy - EVT) ושיעורי תמותה.
עוד בעניין דומה
תסחיף לב ממלא תפקיד משמעותי מאוד ב-AIS, המהווה כשליש מהמקרים. מקורם של תסחיפים אלו נובע לעיתים קרובות מקרישים תוך לבביים בעלייה השמאלית או בחדר השמאלי.
במחקר הוכללו 1,272,456 חולי AIS. מתוכם, ל-0.6% היו קרישים לבביים במקביל, כאשר מגמת עלייה נצפתה במהלך תקופת המחקר (P value<0.001).
תוצאות המחקר הדגימו שקבוצת הקרישים הלבביים הראתה שכיחות גבוהה יותר של מחלות נלוות כגון אי ספיקת לב ופרפור פרוזדורים. לאחר התאמת ציון נטייה, הקבוצות היו מאוזנות היטב מבחינת מאפיינים התחלתיים. חולים בקבוצת הקרישים הלבביים חוו שהות ארוכה יותר בבית החולים (חציון 5 ימים לעומת 3 ימים), אך לא צוין הבדל משמעותי בתמותה. חשוב לציין, קבוצת הקרישים הלבביים הדגימה תדירות גבוהה יותר של ניצול EVT, מה שמרמז על קשר לחסימות כלי דם גדולים יותר. למרות ההתאמה המבוססת על פרפור פרוזדורים, ניצול ה-EVT בקבוצת הקרישים הלבביים נשאר גבוה, מה שהדגיש קשר משמעותי. בעוד ששיעורי אשפוז חוזר של 30 יום היו דומים, חולים בקבוצת הקרישים הלבביים עמדו בפני סיכון גבוה יותר לדימום במערכת העיכול ושבץ דימומי, ככל הנראה מיוחס לשימוש בנוגדי קרישה. המגבלות כוללות קידוד פוטנציאלי במסד הנתונים הניהולי והיעדר ממצאי הדמיה מפורטים.
החוקרים הסיקו כי הסבירות המוגברת של EVT בחולי AIS עם קריש לבבי, אולי מעיד על חסימת כלי דם גדולה יותר הקשורה לקריש לבבי.
מקור:
תגובות