מטרת החוקרים הייתה לבחון את ערך הניבוי של פרמטרים של נפח טסיות, הכוללים נפח טסיות דם ממוצע (mean platelet volume - MPV), רוחב פיזור טסיות דם (platelet distribution width - PDW) ויחס בין תאים גדולים לבין טסיות דם (platelet-large cell ratio - P-LCR), לסיכון לקריש דם בחולים העוברים החלפת מסתם.
עוד בעניין דומה
השתלת מסתם מלעורית או החלפה כירורגית עם מסתמים מכניים או ביולוגיים הם טיפולים סטנדרטיים במחלות לב מסתמיות חמורות. פקקת של שסתום תותב, למרות שהיא נדירה, מהווה סיבוך רציני, במיוחד עם מסתם מכאני תותב.
המחקר בוצע במתכונת של מחקר חתך רטרוספקטיבי בין השנים 2002-2020. במחקר הוכללו 108 מטופלים עם היסטוריה של החלפת מסתם מיטרלי או אורטלי ופקקת מסתמים, ו-216 מקרי ביקורת עם היסטוריה של ניתוח מסתמים ללא תפקוד לקוי של המסתמים.
תוצאות המחקר הדגימו ש-PDW היה קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לפקקת לאחר התאמה לערפלנים, בעוד MPV הראה הבדל קליני אך לא הגיע למובהקות סטטיסטית. P-LCR לא הראה קשר משמעותי. ממצאים אלו מצביעים על PDW כמנבא פוטנציאלי של פקקת מסתמים בחולים אלו. הקלות של מדידת פרמטרים של נפח הטסיות מעידה על שימושם בניתוח המטולוגי שגרתי לזיהוי חולים בסיכון גבוה יותר לפקקת מסתמים לאחר ניתוח החלפה.
החוקרים הסיקו כי יש צורך במחקר נוסף כדי לאמת ממצאים אלו ולחקור סמני מעבדה נוספים, כגון סמנים דלקתיים, להערכת סיכון פקקת באוכלוסייה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
