האם יש לחשב מחדש את ההנחיות לטיפול בתרופות נוגדות טסיות? באתר TCTMD, המוביל בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית, הוצגו טענות על חוסר עקביות בהנחיות האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה (ESC) משנת 2023 לטיפול בתסמונת כלילית חדה (ACS).
עוד בעניין דומה
במאמר מערכת שפורסם לאחרונה בכתב העת Circulation, טוענים פרופ' מרקו ולג'ימיגלי ועמיתיו מהמכון הקרדיולוגי בלוגאנו, שווייץ, כי ההנחיות הפכו טכניות מדי, לא עקביות ומסתמכות יותר מדי על דעת מומחים.
המומחים מצביעים על מספר דוגמאות לחוסר עקביות: במטופלים המקבלים נוגדי קרישה דרך הפה, ההנחיות מתעדפות מניעת דימום בהחלטות על התחלה ומשך טיפול כפול נוגד טסיות. מאידך, אותן המלצות מדגישות מניעת אירועים איסכמיים במטופלים שאינם מקבלים נוגדי קרישה, גם כאשר סיכון הדימום ברור.
דוגמאות נוספות כוללות את ההמלצה החזקה לשבוע טיפול משולש נוגד טסיות בלבד בחולי פרפור פרוזדורים לאחר צנתור, למרות הסיכון המוגבר לאוטם ותרומבוזיס בסטנט וכן את ההמלצה לטיפול כפול נוגד טסיות ל-12 חודשים בחולים ללא צורך בנוגדי קרישה וההמלצה נגד טיפול מקדים ב-P2Y12 בתסמונת כלילית חדה ללא עליית מקטע ST.
פרופ' ולג'ימיגלי, שכיהן בעבר בוועדות כתיבת הנחיות אך לא בהנחיות הנוכחיות, מסביר כי הבעיה נובעת מכך שחלקים שונים במסמך נכתבים על ידי מומחים שונים ולעתים דעות אישיות גוברות על הראיות המדעיות.
בתגובה טוען פרופ' רוברט בירן, יו"ר כוח המשימה שכתב את ההנחיות, כי יש להתייחס בעיקר לתוצאים ראשוניים של יעילות ובטיחות ולא להשוות רכיבים בודדים של תוצאים איסכמיים לתוצאי דימום. הוא מסביר כי בחולי פרפור פרוזדורים, שהם מבוגרים יותר, השפעת הדימום משמעותית יותר ומציין כי המחקרים על טיפול כפול נוגד טסיות מקוצר כללו רק חולים שהיו ללא אירועים לאחר תקופה מסוימת, ולכן מייצגים אוכלוסיה בסיכון נמוך יותר.
לדבריו, הטיעונים במאמר המערכת "מוצגים בצורה אלגנטית אך לוקים בהנמקה" וכי ועדות ההנחיות צריכות לאזן בין עקביות פנימית במסמך לבין גורמים חיצוניים כמו הנחיות קודמות והנחיות למחלות אחרות.
האיגוד האירופאי לקרדיולוגיה יפרסם את הגירסה הבאה של ההנחיות בשנת 2027 וכעת מגייס חברים לכוח המשימה. גירסה מעודכנת של ההנחיות האמריקאיות צפויה להתפרסם בחודשים הקרובים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
