קיים צורך רפואי גדול לפיתוח תרופות בטוחות יותר, מסוג נוגדי הקרישה. מאחר ונוגדי הקרישה המאושרים לשימוש כיום, גורמים להפרעה בעצירת דימום (Hemostasis) ומובילים לסיכון מוגבר לדימום. עדויות גנטיות ופרמקולוגיות שנצפו בבני אדם וחיות, מעלות את ההשערה כי הפחתה של רמות פקטור XI הינה בעלת פוטנציאל למנוע ולטפל בבעיות קרישה, בצורה יעילה ועם סיכון מינימלי לדימום.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נוסה נוגדן חדשני שיוצר, ממקור אנושי מלא (MAA868), אשר מתחבר לדומיין הקטליטי גם של פקטור XI (זימוגן) וגם לפקטור XI פעיל. המחקרים המבניים הראו כי MAA868 כולא את שני הסוגים של פקטור XI במצב לא פעיל, שומר עליהם בקונפורמציה דמוית זימוגן. מה שמסביר את הזיקה (האפיניות) הגבוהה במידה שווה, לשתי צורות האנזים האלו. אופן חיבור זה, מאפשר לאנזים להיות מנוטרל לפני כניסתו לתהליך הקרישה. כך נחשף פרופיל נוגד קרישה שימושי במיוחד של נוגדן זה.
MAA868 הדגים פעילות נוגדת קרישה מועדפת בעכברים, עם הגנה תלוית מינון מחסימה בעורקי התרדמה (קרוטיד). זאת במודל של קרישה המונעת על ידי ברזל כלוריד (Ferric Chloride).יMAA868 הדגים גם פעילות נוגדת קרישה חזקה וממושכת בניסויים עם קופים, מסוג מקוק סרטנים (Cynomolgus Monkeys) כפי שהוערך על ידי מדידות PTTי(Partial Thromboplastin Time) וללא כל עדות לדימום.
על סמך ממצאים פרה-קליניים אלו, בוצע המחקר הראשון בבני אדם, עם מטופלים בריאים. המחקר הראה כי מנה בודדת, תת עורית, של MAA868 הינה בטוחה ונסבלת בצורה טובה. MAA868 הראה תוצאות של תגובה חזקה ומתמשכת, עד ל-4 שבועות ויותר, של הארכת aPTTי(activated Partial Thromboplastin Time) ודיכוי פקטור XI. התגובה שנצפתה הייתה תלוית מינון ותלוית זמן. תוצאות אלו תומכות בצורך למחקר קליני נוסף, לבדיקת הפוטנציאל כטיפול נוגד קרישה תת עורי, אחת לחודש.
מקור: