בהתחשב בהבדלים הידועים בייצוג האתני בניסויים קליניים הכוללים מטופלים עם פסוריאזיס, מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Archives of Dermatological Research הייתה לאפיין את מרחק הנסיעה וזמן ההגעה לאתרי ניסויים קליניים כדי להבין האם אלה מהווים מכשולים להשתתפות בניסויים.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר העריכו החוקרים את מרחק הנסיעה וזמן הנסיעה מכל מרכז של אוכלוסייה בארה״ב לאתר הקרוב ביותר שעורך ניסוי קליני הכולל משתתפים עם פסוריאזיס על ידי שימוש במערכת ה-ArcGIS ובאומדנים של נסיעות הקשורים למאפיינים דמוגרפיים של כל אוכלוסייה בהתבסס על סקר הקהילה האמריקאי שנערך בשנת 2020.
תוצאות המחקר הראו כי מרחק הנסיעה הממוצע ומשך הנסיעה הממוצע לאתרי ניסויים קליניים של מטופלים עם פסוריאזיס עמדו על 45.6 מייל ו-51.8 דקות, בהתאמה. עוד נמצא כי מגורים בסביבה אורבנית או באזור הצפון-מזרחי היו קשורים למשך וזמן נסיעה קצרים באופן מובהק ביחס למקומות אחרים. נטל הנסיעה נמצא כגדול יותר באופן מובהק בקרב אוכלוסיות של ילידי אמריקה ואנשים מאוכלוסיית השחורים וכן בקרב מטופלים ללא השכלה גבוהה או וטרנים.
ממצאי המחקר חושפים הבדלי נגישות בהתאם למקום מגורים, מוצא אתני, חינוך וסוג הביטוח. הבדלים אלה יכולים לעודד חוקרים להגדיל את מימון הנסיעות באוכלוסיות אלה ולעשות מאמץ ליצור גיוון בגיוס למחקרים כדי לקדם נגישות לניסויים קליניים לפסוריאזיס.
מקור: